Divrei HaYamim II 21 – דברי הימים ב כא‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹשָׁפָט֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם⁠־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

And Jehoshaphat slept with his fathers, and was buried with his fathers in the city of David; and Jehoram his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

מות יהושפט * – מלכים א כ״ב:נ״א

וּשְׁכִיב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבָהָתוֹי וְאִתְקַבֵּר בְּקַרְתָּא דְדָוִד וּמְלִיךְ יְהוֹרָם בְּרֵיהּ בְּאַתְרוֹהִי.

(א-ד) התועלת העשירי הוא להודיע שאין ראוי לתת הממלכה לבכור כשלא היה ראוי לה. הלא תראה כי י״י יתברך בחר בשלמה בן דוד עם היותו הצעיר לבני בת שבע והיו גם כן לדוד בנים רבים קודם נשאו בת שבע. ולזה ספר בזה המקום כי יהושפט נתן הממלכה ליהורם מפני היותו הבכור כי לולא זה כבר היה בשאר בניו מי שהיה יותר ראוי למלוכה ולזאת הסבה גם כן לקח קצת ערים בצורות ממלכות יהורם ונתנן לשאר בניו ולא היה ראוי לו לעשות כך אבל היה ראוי שיבחר היותר ראוי אחר שנראה לו שלא היה ראוי יהורם למלכות אלא מפני היותו הבכור. והנה נמשך מזה מה שנמשך מהרע והוא שקם יהורם על אחיו הטובים ממנו והרגם והרג עמהם השרים העוזרים להם והיה גם כן מלכותו סבה לרעות נפלאות לפי מה שנזכר בזה הספור.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ב) וְלוֹ⁠־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כׇּל⁠־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֖י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

And he had brothers, the sons of Jehoshaphat, Azariah, and Jehiel, and Zechariah, and Azariahu, and Michael, and Shephatiah; all these were the sons of Jehoshaphat king of Israel.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וְלֵיהּ אַחִין בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט עֲזַרְיָה וִיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ כָּל אִלֵין בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ג) וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ אֲ֠בִיהֶ֠ם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם⁠־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת⁠־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי⁠־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר׃

And their father gave them great gifts, of silver, and of gold, and of precious things, with fortified cities in Judah; but the kingdom he gave to Jehoram, because he was the first-born.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םעודהכל

וִיהַב לְהוֹן אֲבוּהוֹן מַתְּנַן סַגִיעִין לְכַסְפָּא וּלְדַהֲבָא וְלִלְבוּשִׁין דִיקָר וְאַקְנִיאוּנוּן עַל גַב קַרְקְעָא בַּהֲדֵי קִרְוִין כְּרִיכָן בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת מַלְכוּתָא יְהַב לִיהוֹרָם בְּרֵיהּ אֲרוּם הוּא בּוּכְרָא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ולמגדנות – המלה ההיא יורה על דבר המשובח והמעולה בין בפירות בין בבגדים בין באבני יקר כמו ומגדנות נתן לאחיה (בראשית כ״ד:נ״ג).

מצורות – ענין מבצר.

ויתן להם אביהם – זה היה בשובו מרמות גלעד, כמו שנראה במ״ב (א׳:י״ז) שחשב מלכות יורם בן אחאב בשנת שתים למלכות יורם בן יהושפט, ושם (סי׳ ג) אמר שהיה בשנת י״ח ליהושפט, הרי שהמליכו בשנת י״ז למלכותו, וכמ״ש בפי׳ מ״ב (ח׳:ט״ז).

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םהכל

(ד) וַיָּ֨קׇם יְהוֹרָ֜ם עַל⁠־מַמְלֶ֤כֶת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת⁠־כׇּל⁠־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Now when Jehoram had risen up over the kingdom of his father, and had strengthened himself, he slew all his brothers with the sword, and also of the princes of Israel.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְקָם יְהוֹרָם עַל מַלְכוּתָא דַאֲבוּהִי וְאִתַּקַף וּקְטַל יַת כָּל אֲחוֹהִי בְחַרְבָּא וְאוֹף מֵרַבְרְבֵי יִשְרָאֵל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ויהרוג וכו׳ – לבל יהיו מערערים על המלוכה.

משרי ישראל – אותם שהיו ידם עם אחיו.

ויקם יהורם – זה היה אחרי מות יהושפט שהתחזק במלכותו לבדו, ואז ראה ביניהם איזה מרידה, וי״ל שרצו למחות בידו על שהולך בדרך בית אחאב, והרגם עם שרי ישראל שהיו עמהם בקושרים.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) בֶּן⁠־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Jehoram was thirty-two years old when he began to reign; and he reigned eight years in Jerusalem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימלבי״םעודהכל

(ה-י) מלכות יהורם * – מלכים ב ח׳:י״ז-כ״ב

בַּר תְּלָתִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין הֲוָה כַּד מְלַךְ וְתַמְנֵי שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם.

ושמונה שנים – במקצת מדוייקים מלא וא״ו וכן למטה בסוף הפרשה ועיין מ״ש בד״ה א׳ י״ב.

בן שלשים – כל הנאמר פה עד פסוק י״א נעתק ממלכים ב׳ ח׳, ותחת שכתוב שם ולא אבה ה׳ להשחית את יהודה למען דוד, פירש עזרא שר״ל שלא אבה להשחית את בית דוד (שהוא המלכות מיהודה), למען הברית שכרת לדוד, וכונתו עמש״ש בפירושי עיי״ש. ובמש״ש אז תפשע לבנה, פירש עזרא שזה היה מפני שעזב את ה׳ והם רצו במלך שילך בתורת ה׳, ולכן מרדו בו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימלבי״םהכל

(ו) וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת⁠־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

And he walked in the way of the kings of Israel, as did the house of Ahab; for he had the daughter of Ahab as a wife; and he did that which was evil in the sight of Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְהַלִיךְ בְּאוֹרַח מַלְכַיָא דְבֵית יִשְרָאֵל הֵיכְמָה דִעֲבָדוּ בֵּית אַחְאָב אֲרוּם בַּת אַחְאָב הֲוַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ וַעֲבֵד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ.

היתה לו אשה – ג׳ סבירין לאשה בקריא וסימן כי בת אחאב. ברזלי הגלעדי (עזרא ב׳). וחברו (בנחמיה ז׳).

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיהכל

(ז) וְלֹא⁠־אָבָ֣ה יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת⁠־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כׇּל⁠־הַיָּמִֽים׃

However Hashem would not destroy the house of David, because of the covenant that He had made with David, and as He promised to give a lamp to him and to his children always.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְלָא הֲוַת רְעוּתָא מִן קֳדָם יְיָ לְחַבָּלָא יַת בֵּית דָוִד מִן בִּגְלַל קְיָמָא דִגְזַר עִם דָוִד וְהֵיכְמָה דַאֲמַר לְמִתַּן לֵיהּ מַלְכוּ וְלִבְנוֹי כָּל יוֹמַיָא.

ניר – פי׳ עול על ישראל.

a kingdom – Heb. נִיר. Its meaning is a yoke over Israel.

לתת לו ניר – כמו ״נר״, ¹כי המלך כמו הנר המאיר. וכן ״בִן״ (שמות ל״ג:י״א) ו״בֵן״, ״רִש״ (משלי כ״ח:י״ט) ו״רֵש״ (משלי י״ג:י״ח).

1. כי המלך כמו נר המאיר. ביטוי זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. השוו ספר השרשים ערכים ״אין״, ״חנן״ ו״נור״, ודבריו למלכים ב ח׳:י״ט ומלכים א י״א:ל״ו. בתרגום: ״מלכו״, וכן בתרגום על אותם פסוקים בספר מלכים, כמו שמזכיר רד״ק בפירושיו שם. במיוחס לרש״י: ״ניר – פי׳: עול על ישראל״; השוו רש״י ור׳ יוסף קרא למלכים א י״א:ל״ו. וראו גם פירוש ר׳ יוסף כספי שם, ורלב״ג למלכים א ט״ו:ד׳.

To give him a nir. This is the equivalent of ner (=lamp), for a king is like a lamp that gives light. The same is true for bin (=son of; Exod 33:11) and ben, and for rish (=poverty; Prov 28:19) and resh (Proverbs 13:18).

לתת לו ניר – ניר הוא מלכות או יהיה כמו נר. ר״ל שלא יכבה נרו שלא יהיה מזרעו מולך.

ולא אבה – ולא רצה.

ולא אבה ה׳ להשחית – אף שהיו ראוים להשחתה.

ניר – כמו נר ור״ל מלוכה כי המלך משפיע ומאיר כנר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד⁠־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

In his days Edom revolted from under the hand of Judah and made a king over themselves.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

בְּיוֹמוֹי מְרָדוּ אֱדוֹמָאֵי וְאִשְׁתְּמִיטוּ מִתְּחוֹת יְדָא דְבֵית יְהוּדָה וְאַמְלִיכוּ עֲלֵיהוֹן מַלְכָּא.

בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך. המלך הזה, כלומר יהורם, הוא השמיני במלכי ישראל, שהראשון בהם הוא שאול, (ואחריו) דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, ויהורם זה, אשר בימיו מרדה אדום. לפיכך, יש אומרים, כי אלה מקבילים לשמונה מלכים שמלכו מהם, והם הנזכרים בפסוק לפני מלך מלך (בראשית ל״ו:ל״א; דה״א א׳:מ״ג), הראשון בהם הוא בלע בן בעור, ואחריו יובב, חושם, הדד בן בדד, שמלה, שאול, בעל חנן והדר, ואלה דברים סבירים.

בימיו פשע אדום וגו׳ – כי דוד הכרית כל זכר באדום (מלכים א י״א:ט״ז) ויתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס וכן היו עושין כל מלכי יהודה נותנין הנציבים הטובים בעיניהם ומימיו של יהורם ואילך פשעו מתחת יד יהודה.

In his days, Edom rebelled, etc. For David had destroyed all the males in Edom, and he appointed governors over them instead of a king, and they paid him tribute, and all the kings of Judah did similarly: they appointed governors who pleased them. And from the days of Joram and thereafter, they [the Edomites] rebelled against the authority of Judah.

פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך – ¹כי מימי דוד, שהכניעם ומשל עליהם, כן היו תחת ממשלת מלכי יהודה עד עתה; ולא היו יכולין להמליך עליהם מלך לפי שהיו תחת מלך יהודה, והוא היה ממנה עליה׳ נציבים.

1. כי מימי דוד שהכניעם וכו׳. השוו הקדמתו של רד״ק לעיל ע׳ 2, ודבריו דברי הימים א א׳:ל״ה ובהערות.

The Edomites rebelled against Judah’s rule and set up a king of their own. For from the time of David—who subdued them and ruled over them—until this point, they remained in the same situation, under the rule of the Judean kings. They could not set up a king of their own, because they were under [the rule of] the Judean king who would appoint prefects over them.

פשע – מרד.

וימליכו – כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(ט) וַיַּעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם⁠־שָׂרָ֔יו וְכׇל⁠־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת⁠־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב׃

Then Jehoram passed over with his captains, and all his chariots with him; and he rose up by night, and smote the Edomites that surrounded him, and the captains of the chariots.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וַעֲבַר יְהוֹרָם עִם רַבְרְבָנוֹי וְכָל אַרְתְּכַיָא דְעִמֵיהּ וַהֲוָה כַּד קָם בְּלֵילְיָא וּקְטַל יַת אֱדוֹמָאֵי דְקַיְמִין חֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ וְיַת רַבְרְבֵי אַרְתְּכִין.

את אדום הסובב אליו – אותם שהיו קרובים לו^א סביבותיו.

א. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״לו״

הסובב אליו – ויך אותו אדום הסובבים וסומכים לו לעזרו כי היה דרכם כשנוצחים במלחמה היו תופשים האנשים הגבורים ומביאים אותן עמהם שלא יתוספו על שונאיהם להיות לעזרה לאדום בני עמם וקם לילה פתאום והרגם ורבותינו פירשו הסובב אליו סמוכים לפניו.

who surrounded him He smote those Edomites who surrounded him and supported him to aid him, for it was their custom that when they were victorious in war, they would seize the mighty men and bring them with them lest they join their enemies to aid the Edomites, their countrymen. In this case, he got up at night suddenly and slew them. Our Sages, however, explained "those who surrounded him" as "those near him.⁠"

ויהי קם לילה – רוצה לומר: חיל אדום המורדים בו והנה אדום הסובב אליו שהיה עם יהורם כי לא מרדו כלם כמו שזכרנו בספר מלכים.

ויעברו – אל ארץ אדום.

ויהי קם לילה – כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי.

הסובב אליו – הסמוך אליו ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(י) וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד⁠־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃

So Edom revolted from under the hand of Judah to this day. Then Libnah revolted at the same time from under his hand; because he had forsaken Hashem, the God of his fathers.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּמְרָדוּ אֱדוֹמָאֵי וְאִשְׁתְּמִיטוּ מִתְּחוֹת יְדָא דְבֵית יְהוּדָה עַד יוֹמָא הָדֵין הָא בְּכֵין מְרָדַת לִבְנָה בְּעִדָנָא הַהִיא וְאִשְׁתְּמִיטַת מִתְּחוֹת יְדֵיהּ אֲרוּם מְטוּל דִשְׁבַק יַת דְחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתוֹי.

ויפשע אדום – כי מדוד ועד יהורם לא היה מלך באדום כי אם נציבים, וכל העניין^א כאשר פרשנו^ב בתחלת הספר (דברי הימים א א׳:מ״ג).

א. כן בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853. במהד׳ קירכהיים חסר: ״וכל העניין״

ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״כמו שפרשתי״

ויפשע אדום – והלא כבר נאמר למעלה בימיו פשע אדום (דברי הימים ב כ״א:ח׳) אלא כן דרך הפסוק לפי שהפסיק בנתיים פסוק אחד ורוצה לומר אז תפשע לבנה לכך סידרן מתחילה ואומר ויפשע אדום אז תפשע לבנה של יהודה היתה והיתה עומדת על גבול אדום כדכתיב בספר יהושע ויהי הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום (יהושע ט״ו:כ״א) וכשראו שמרדו אדומיים מרדו אף הם בעת ההיא שיושבים על גבול אדום ועזרו לאדום וזהו אז תפשע לבנה.

כי עזב את י״י אלהי אבותיו – מגיד מה גרם לו שמרדו בימיו יותר משא׳ מלכי יהודה שהיו לפניו.

And Edom rebelled Was it not already stated above (verse 8): "In his days, Edom rebelled?⁠" But this is the manner of Scripture: because a verse is interposed, and it now wishes to continue with "then Libnah rebelled,⁠" it repeats the [original words] stating, "And Edom rebelled.⁠" then Libnah rebelled It belonged to Judah, and it was situated on the border of Edom, as is written in the Book of Joshua (15:21, 42): "And the outermost cities of the tribe of the children of Judah toward the border of Edom.⁠" When they saw that the Edomites rebelled, they too rebelled, for they lived on the border of Edom, and they aided Edom. This is [the meaning of] "then Libnah rebelled.⁠"

because he had forsaken the Lord, the God of his forefathers [Scripture] explains what it was that caused them to rebel in his time more than during [the time of] the rest of the kings of Judah who preceded him.

אז – בעת ההיא פשעה גם לבנה וידמה שהיתה מארץ יהודה סמוכה לאדום ופשעה גם היא במלך יהודה.

כי עזב את ה׳ – ובא עליו מצד העונש.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(יא) גַּם⁠־ה֥וּא עָשָֽׂה⁠־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֙זֶן֙ אֶת⁠־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּדַּ֖ח אֶת⁠־יְהוּדָֽה׃

Moreover he made high places in the mountains of Judah, and caused the inhabitants of Jerusalem to go astray, and drew Judah away.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

אוֹף הוּא עֲבַד בָּמְסַיָא בְּטַוְרֵי יְהוּדָה וְאַטְעֲוַת יָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְאַטְעֵי יַת דְבֵית יְהוּדָה.

ויזן – כל מי שעוזב ומימר יראת הקב״ה בעבודה זרה נופל ל׳ זנות שעשה דוגמ׳ אשה מזנה ומנאפת מאחרים ודומה כי זנה תזנה הארץ (הושע א׳:ב׳) וזנו אחרי אלהי נכר וגו׳ (דברים ל״א:ט״ז).

and led the inhabitants of Jerusalem astray – Heb. זְנוּת. It is appropriate to use the term harlotry in connection with anyone who forsakes and exchanges the fear of the Holy One, blessed be He, for the idolatry of star and planet worship – for such a person behaves in the manner of a promiscuous woman who commits adultery with others, and similar to this are (Deut. 31:16): "and this people will rise and go astray (וְזָנָה) after the foreign gods of the land"; (Hos. 1:2): "for the land will go astray (זָנה תִזְנֶה), etc.⁠"

בהרי יהודה – במקצת ספרים כ״י ובדפוס ישן מצאתי מערי וטעות הוא באותם ספרים וכן נמסר על זה ג׳ מטעין ולא מצאתי האחרים.

עשה במות – לע״ג.

ויזן – הסיתם לזנות אחר הע״ג.

וידח – הדיחם מעבודת ה׳.

ויזן – כ״מ שבא זנות על הכנסיה יכוין על ע״ז.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־הָלַ֙כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָֽה׃

And there came a letter to him from Elijah the prophet, saying, "'Thus says Hashem, the God of David your father, 'Because you have not walked in the ways of Jehoshaphat your father, nor in the ways of Asa king of Judah;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲתָא לְוָתֵיהּ פִּטְקָא מִן אֵלִיָהוּ נְבִיָא לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְדָוִיד אֲבוּךְ חוּלַף דְלָא הַלִיכְתָּא בְּאָרְחֲתָא דִיהוֹשָׁפָט אֲבוּךְ וּבְאָרְחֲתָא דְאָסָא מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.

ויבא אליו מכתב מאליהו – וכבר היה לו לאליהו שבע שנים שנגנז^א כאשר תוכל להבין במקרא בשנת שבע עשרה ליהושפט נגנז אליהו^ב, והוא מלך כ״ה^ג (דברי הימים ב כ׳:ל״א), וכיון שהרג את אחיו בתחילת מלכותו^ד בא לו המכתב.

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״שנגנז״

ב. שבמלכים ב פרק ב׳ מתואר מות אליהו, ופרק ג׳ מתחיל בשנת י״ח ליהושפט

ג. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853: ״כ״ג״

ד. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״ובתחילת מלכותו כיון שהרג את אחיו״. וכעי״ז בכ״י מינכן 5, ושם: ״שנהרג את אחז״

ויבא אליו מכתב מאליהו – לאחר שעלה לשמים בא לו כתב זה של נבואה זו.

And a letter came to him from Elijah After he had ascended to heaven, this prophetic letter came to him [i.e., to Joram].

ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא – ¹זה היה אחר שעלה (מלכים ב ב׳:י״א). ²וענין זה כי נגלה אליהו ברוח נבואה לאחד מהנביאים ושם בפיו דברי המכתב הזה, ואמר לו שיכתבם במכתב, ויביא המכתב ליהורם, ויאמר לו שזה המכתב שולח אליו אליהו, כדי שיחשב יהורם כי מן השמים בא לו המכתב, ויכניע לבבו וידע כי רעה גדולה עשה. והיאך אנו יודעים כי זה היה אחר שעלה? כי בימי יהושפט כבר עלה, כי כתוב כאשר התחבר יהושפט עם יהורם בן אחאב ללכת למלחמה על מואב ״ויאמר יהושפט האין פה נביא״ וגו׳ ״ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו״ (מלכים ב ג׳:י״א), ³ואלישע לא נפרד מאליהו עד עלותו. ועוד, שאמר ״אשר יָצַק״, ואלו לא עלה עדין היה אומר ״אשר יוֹצֵק מים״. ⁴ובסדר עולם (סע״ר יז) אמר כי כבר היה לאליהו שבע שנים שנגנז כשבא ליהורם המכתב ממנו.

1. זה היה אחר שעלה. השוו המיוחס לרש״י.

2. וענין זה וכו׳. מכאן עד ״כי רעה גדולה עשה״ חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. על נטייתו הרציונאליסטית של רד״ק ושייכותה לדבריו אלה, ראו ברגר, ״Exegetical Programme״. כיון שדעת רד״ק היא שאחרי שעלה אליהו לא היה לו ישות פיזית (ראו דבריו על מלכים ב ב׳:א׳,י״א), מובן מה שהוכרח כאן לפרש כי אליהו התייחס לעולם הפיזי רק דרך נביא אחר (כך העירה לי ד״ר ב״י לוי).

3. ואלישע לא נפרד וכו׳. ראו מלכים ב פרק ב על שהיה אלישע עם אליהו כאשר עלה. ובכן, אם אליהו עדיין לא עלה והיה יחד עם אלישע, הפסוק היה מזכיר את אליהו ולא רק את אלישע. אך לא ברור לי מנין לו שאלישע לא נפרד כלל מאליהו לפני שאליהו עלה.

4. ובסדר עולם וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והשוו המיוחס לתלמיד רס״ג.

A letter from Elijah the prophet came to him. This was after [Elijah] had ascended (2 Kings 2:11). What happened here is that Elijah revealed himself to one of the prophets by means of prophetic inspiration. He then placed the content of this letter in the prophet’s mouth. And he instructed him to write it down in the form of a letter, bring it to Jehoram, and tell him that Elijah is sending him this letter, so that Jehoram would think it came to him from the heavens and would humble himself with the knowledge that he had done a terrible evil. How do we know that this was after [Elijah] had ascended? Because in the days of Jehoshaphat he had already ascended. After all, when Jehoshaphat allied himself with Jehoram son of Ahab to go to war against Moab, the text says, “But Jehoshaphat said, ‘Is there not a prophet here?’ … and [one of the courtiers of the king of Israel] said, ‘Elisha son of Shaphat, who poured water on the hands of Elijah, is here’” (2 Kings 3:11)—and Elisha did not separate from Elijah until his ascent. Also, it says “who poured,” and had he not ascended yet it would have said, “who pours water.” Indeed, it says in Seder Olam (17)

that Elijah had already been concealed for seven years when the letter came to Jehoram from him.

ויבא אליו מכתב מאליהו וג׳ – זה תימה לפי דברי הכותב ספר מלכים, כי לא נמצא שחיה גם כל ימי אחאב.

ויבוא אליו מכתב מאליהו הנביא וגו׳ – ראוי שיתבאר מזה כי אליהו לא מת בעת אשר לוקח מעל ראש אלישע וזה כי לא נחה רוח אליהו על אלישע שיהיה לנביא תחתיו כי אם אחר שלוקח מאתו כמו שיתבאר במעט עיון ממה שנזכר בספר מלכים (מלכים ב ב׳) ואז נמשח אלישע לנביא תחת אליהו כמו שאמר י״י יתברך לאליהו וזה גם כן יורה שלא יהיה לנביא רק אחר שיסור אליהו מהיות לנביא ובהיות הענין כן נתבאר כי בימי יהושפט היה אלישע לנביא כמו שנזכר בספר מלכים בדבר מלחמת יהורם עם מישע מלך מואב. הנה התבאר כי כבר לוקח אליהו מעל ראש אלישע בימי יהושפט. ולזה התבאר שזה המכתב שבא מאליהו ליהורם בן יהושפט אחרי מות יהושפט היה אחרי לוקח אליהו מעל ראש אלישע. וכאשר התישב זה הנה נבאר שאליהו היה חי בהכרח בעת שהרג יהורם את אחיו אשר היה אחרי לוקח מעל ראש אלישע שאם לא הונח הענין כן הנה יחויב שנאמר שאליהו נתנבא קודם מותו שכן יהיה הענין ושכבר יגיע לו מזה זה העונש שזכר וזה דבר בלתי אפשר שיונח כן שאם היה הדבר כן יהיה העונש על החטא נגזר לאדם טרם היותו חוטא ולא תשאר לו בחירה ימלט בה מהיות חוטא וזה סותר כל שרשי התורה שאם הוה זה כן מה זה שאמר המלאך לאברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך (בראשית כ״ב:י״ב) ויעד לו שכבר יברכהו י״י בעבור זה. הלא היה ראוי גם כן שיברכהו י״י יתברך בזאת הברכה ואף על פי שלא ינסהו בזה הנסיון כי כבר ידע שאם ינסהו בזה הנסיון יעשה מה שעשה. ובכלל הנה המאמר בשיעד הנביא שיחטא פלוני ויענש עליו עונש כך הוא הורס הגדולה שבפנות התוריות והעיוניות. ולזה יחויב שנודה כי אליהו היה קים בימי יהורם ולזה לא נתבאר לנו שמת אליהו ומפני זה הוצרכנו להודות כי הנזכר בסוף ספר מלאכי הוא זה. ויהיה לו זה הארך הנפלא מהחיים על דרך פלא כמו שזכרנו בספר מלכים.

התועלת האחד עשר הוא מה שלמדנו הספור שאליהו לא מת בעת הלקחו מעל ראש אלישע בן שפט כמו שבארנו בביאור אלה הדברים מפני המכתב שבא מאליהו ליהורם ובזה נתישרנו להאמין כי מה שאמר מלאכי הנני שולח לכם את אליה הנביא וגו׳ רומז אל זה שנזכר בזה המקום ושהוא יחיה אלו החיים הארוכים והנפלאים וכבר הארכנו המאמר בזה בבאורנו בזה המקום ובס׳ מלכים.

מכתב – אגרת כתובה ועם שהיתה אחר שעלה בסערה השמים כי נגלה לאחד מהנביאים ושם הדברים האלה בפיו וצוהו לכתבו בספר ולהביא אליו.

לאמר – ובזה נאמר בה כה אמר ה׳ וכו׳.

מכתב מאליהו – זה היה אחר הלקחו, ומבואר שהוא חי וקיים ונגלה בזה העולם לפעמים כקבלת חז״ל, ויען שאליהו נבא על כליון בית אחאב והוא היה חתן אחאב, כלה נבואתו בו שיהיה נכלל באבדן בית אחאב, כמו שאחזיה שהיה נכד אחאב מת עם יורם.

תחת – ר״ל בל תתמה שהאריך ה׳ לבית עמרי ומלכי ישראל הרשעים ואותך יעניש תכף, כי אתה היה לך ממי ללמוד ולא הלכת בדרכי אסא ויהושפט.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת⁠־יְהוּדָה֙ וְאֶת⁠־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת⁠־אַחֶ֧יךָ בֵית⁠־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ׃

but have walked in the way of the kings of Israel, and have caused Judah and the inhabitants of Jerusalem to go astray, as the house of Ahab went astray; and also have slain your brothers of your father's house, who were better than yourself;

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְהַלִיכְתָּא בְּאָרְחַת מַלְכַיָא דְבֵית יִשְרָאֵל וְאַטְעֵיתָא יַת דְבֵית יְהוּדָה וְיָתְבֵי (ס״א וְיַת יָתְבֵי) יְרוּשְׁלֵם הֵיכְמָה דְאַטְעָא יַתְהוֹן דְבֵית אַחְאָב וְאוֹף יַת אֲחָךְ וּבֵית אֲבוּךְ דְטָבִין מִנָךְ קְטִילְתָּא.

כהזנות וכו׳ – כמו שזנו הם אחר הע״ג.

ותלך בדרך מלכי ישראל – זאת שנית, ותזנה את יהודה שהיו צדיקים עד עתה. ג] שהרגת את אחיך – על שמחו בך על רוע דרכך.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יד) הִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכׇל⁠־רְכוּשֶֽׁךָ׃

behold, Hashem will smite with a great plague your people, and your children, and your wives, and all your substance;

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

וְהָא מֵימְרָא דַייָ מְגָרֵי מוֹתָנָא רַבְּתָא בְּעַמָךְ וּבִבְנַיִךְ וּבִנְשַׁיִךְ וּבְכָל קִנְיָנֵךְ.

הנה – נבא עליו שתי פורעניות, א] מכת חרב על ב״ב, ב] חלאים עליו.

חליים רבים – שונים זה מזה, והמחלה האחרונה תהיה מחלת מעים, ולא כצדיקים שמתים בחולי מעים רק מיתה מנוולת שיצאו מעיך מזמן לזמן.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(טו) וְאַתָּ֛ה בׇּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד⁠־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֙יךָ֙ מִן⁠־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל⁠־יָמִֽים׃

and you shall have great sickness by disease of your bowels, until your bowels fall out by reason of the sickness, day by day.'

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל

וְאַנְתְּ בְּמַרְעִין סַגִיעִין בְּמַרְעִית מְעָיָךְ (ס״א מַעְיְנָךְ) עַד זְמַן דְיִפְקוּן מְעָיָךְ מִן גוּשְׁמָךְ מִן מַרְעִית דְיוֹרִיךְ עֲלָךְ יוֹמַיָא עַל שְׁנַיָא.

ימים על ימים – רוצה לומר: שנים ימים נוספים על שנה אחת כי ימים ויאמר על השנה כאמרו ימים תהיה גאלתו (ויקרא כ״ה:כ״ט).

ואתה בחליים – ואתה תהיה בחליים רבים.

ימים על ימים – בכל יום ויום.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל

(טז) וַיָּ֨עַר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה עַל⁠־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃

And Hashem stirred up against Jehoram the spirit of the Philistines, and of the Arabians that are beside the Ethiopians;

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְתָרֵי (ס״א וְגָרֵי) מֵימְרָא דַייָ עַל יְהוֹרָם יַת רוּחָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וַעֲרָבָאֵי דִי עַל תְּחוּמֵי אַפְרִיקָאֵי.

ויער – מלשון התעוררות.

רוח – ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב י״ט:ז׳).

על יד – הסמוכים לארץ כוש.

ויער – נתקיים מכת חרב, שהעיר ה׳ רוח הפלשתים והערביים שהיו מגישים מנחה ליהושפט (כנ״ל י״ז:י״א). ונגד בעמך, ויעלו ביהודה – ונגד בכל רכושך, וישבו את כל הרכוש – ונגד בניך ונשיך, וגם בניו ונשיו:

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַיַּעֲל֤וּ בִיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כׇּל⁠־הָרְכוּשׁ֙^א הַנִּמְצָ֣א לְבֵית⁠־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם⁠־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר⁠־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם⁠־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃

and they came up against Judah, and broke into it, and carried away all the substance that was found in the king's house, and his sons also, and his wives; so that there was not a son left him, save Jehoahaz, the youngest of his sons.

א. כׇּל⁠־הָרְכוּשׁ֙ א=כׇּל⁠־הָרֲכוּשׁ֙ (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

וּסְלִיקוּ בְאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וְכִבְּשׁוּהָא וּשְׁבוֹ יַת כָּל קִנְיָנָא דְאִשְׁתְּכַח לְבֵית מַלְכָּא אוֹף יַת בְּנוֹי וּנְשׁוֹי וְלָא אִשְׁתַּיַר לֵיהּ בַּר אֱלָהֵן אֲחַזְיָהוּ דְזוּטֵר בִּבְנוֹי.

ויבקעוה – כמו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענה (ישעיהו ז׳:ו׳), וכן להבקיע אל מלך אדום (מלכים ב ג׳:כ״ו).

and split it – Heb. וַיִּבְקָעוּהָ, like (Isa. 7:6): "Let us go up to Judah and provoke it and breach its walls וְנַבְקִעֶנָה and so, (II Kings 3:26): "to break a way (לְהַבְקִיעַ)o the king of Edom.⁠"

ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו – הנה מדד לו י״י יתברך מדה כנגד מדה הוא הרג כל אחיו ולזה נהרגו בניו לא נשאר בהם כי אם אחד כמו שלא השאיר הוא מיהושפט כי אם בן אחד והוא יהורם בעצמו.

ויבקעו – בקעו חומת העיר ועלו בה.

יהואחז – הוא אחזיהו בהפוך אותיות.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(יח) וְאַחֲרֵ֖י כׇּל⁠־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה ׀ בְּמֵעָ֛יו לׇחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃

And after all this, Hashem smote him in his bowels with an incurable disease.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמִן בָּתַר כָּל דְנָא תַּבְרֵי מֵימְרָא דַייָ בִּמְעוֹנוֹי (ס״א בְּמַעְיְנוֹי) בְּמַרְעִין דְלֵית אֲסָא.

לחלי לאין מרפא – חולי אנושה עד לא מצאה רפואה אף לפי שעה.

ואחרי זאת – נתקיים העונש השני. ומ״ש ויהי מימים לימים – ר״ל שהיה וסת וזמן קבוע ליציאת מעיו, והוסת נתקצר תמיד, למשל תחלה היה הוסת משלשים יום לשלשים יום, ואחר כך מכ״ט לכ״ט, וכן תמיד יום פחות, עד שלבסוף יצאו מעיו בכל שני ימים, ואז לעת צאת הקץ לימים שנים, אז יצאו מעיו עם חליו וימת – ר״ל בבא הקץ והוסת לבסוף שיצאו המעים לשני ימים, יצאו לגמרי.

וימת בתחלואים רבים – שהתעוררו אז כל החלאים וימת מיתה מנוולת.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יט) וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם^א יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם⁠־חׇלְי֔וֹ וַיָּ֖מׇת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא⁠־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃

And it came to pass, that in process of time, at the end of two years, his bowels fell out by reason of his sickness, and he died with terrible diseases. And his people made no burning for him, like the burning of his fathers.

א. לְיָמִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם =א,ל,ש1 (בקו של לגרמיה), וכן ברויאר ומג"ה ומכון ממרא
• דפוסים=<לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם> (אין קו לגרמיה) וכן בקורן וסימנים

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודעודהכל

וַהֲוָה לִזְמַן יוֹמִין וּשְׁנִין וּבְעִדָן דַעֲבַד צָרְכֵיהּ יַתִּיר מִן קִצֵיהּ לְיוֹמִין תְּרֵין נְפָקוּ מַעְיְנוֹי עִם מַרְעֵיהּ וּמִית בְּמַרְעִין בִּישִׁין וְלָא עֲבָדוּ לֵיהּ עַמֵיהּ יְקֵידָת קֵיסֵי בּוּסְמָנִין הֵיךְ יְקֵידַת אֲבָהָתוֹי.

וכעת צאת הקץ – אותו קץ שאמר לו הנביא.

ולא עשו לו עמו שרפה – אע״פ שהיה צריך לאותו שרפה לפי שחלה בחליים רעים ובשרו מסריח לא חפץ הקב״ה בכבודו שיעשו לו שרפה וגם לא נקבר בקברות המלכי׳.

and at the end the end that the prophet had foretold him of.

and his people did not make him a burning even though he required that burning because he had been ailing with malignant illnesses, and his flesh reeked. The Holy One, blessed be He, did not wish to honor him by making a burning for him, and he was also not buried in the graves of the kings.

לימים שנים – פי׳: שתי שנים.

Of two yamim. This means two years.

ויהי לימים מימים – רוצה לומר: שזה היה לימים מהשנה השנית.

ויהי לימים מימים – החולי ההוא הי׳ לו מתחלת השנה עד סופה מבלי הפסק.

וכעת – וכאשר בא עת יציאת הקץ של שתי שנים עם חליו במכאוב החולי יצאו מעיו אל החוץ מכל וכל.

בתחלואים רעים – אחר שעבר עליו תחלואים רעים מת.

ולא עשו וכו׳ – לשרוף עליו מטתו וכלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודהכל

(כ) בֶּן⁠־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃

He was thirty- two years old when he began to reign, and he reigned in Jerusalem eight years; and he departed joyless; and they buried him in the city of David, but not in the tombs of the kings.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

בַּר תְּלָתִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין הֲוָה כַּד מְלַךְ וְתַמְנֵי שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וַאֲזַל לְבֵית קְבוּרְתָּא בְּלָא רִגוּגְתָּא וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּקַרְתָּא דְדָוִד וְלָא בְּקִבְרֵי מַלְכַיָא.

בלא חמדה – פתרון כל ימיו היה ברעה ובתחלואים ועליו נתקיים ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו׳ (דברים ל׳:ט״ו), וגם קצר ימים ושבע רוגז (איוב י״ד:א׳).

and he departed joyless The meaning is: all his life he was in distress and in illnesses, and with him was fulfilled (Deut. 30:15): "See, I have set before you today life, etc.⁠" and (Job 14:1) "short of days and full of fear.⁠"

וילך – הלך מן העולם בלא חמדה כי כל ימי חייו לא היה לו קורת רוח למלאות חמדתו כי היה מעונה ומדוכא.

בן שלשים ושתים – כבר אמר זה בפסוק ה׳, רק שבא לדייק, בראשון בא לדייק מפני שיהושפט המליך את יורם בנו שבע שנים לפני מותו כמ״ש רש״י מ״ב (א׳:י״ז), והיה יורם אז בן כ״ה שנים, ובא להשמיע שלא נחשב למלכותו רק מעת שהיה בן שלשים ושתים שהוא אחרי מות יהושפט, ופה בא להודיע שכלה מלכותו בשנת הארבעים שאז מלך אחזיה כמו שית׳ בסימן שאח״ז פ״ב.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון